בתוך משפחה יש שפה שאין לה מילים. מבט אחד שמבין הכל, חיבוק שמרפא, צחוק שמתגלגל בין הדורות. האהבה שם: פשוטה, קרובה, נוכחת. צילומי המשפחה שלי מחפשים את הרגעים האלה. לא את התמונה המושלמת, אלא את מה שמרגיש אמיתי.
החיבור בין אחים, היד שמונחת על כתף, עיניים שמספרות בלי לדבר. אני לא מביימת, אני רואה. את הקשר, את הרגש, את הסיפור שכל משפחה מביאה איתה. הצילומים טבעיים, חיים, מלאים בתנועה ובנשמה. וכשהשנים עוברות התמונות נשארות.
עדות לשורשים, לזיכרונות, לאהבה אחת שממשיכה לגדול